רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון למד אצל רבי עקיבא והיה אחד מגדולי התלמידים שלו. מספרים שפעם כשדיבר בגנות השלטון הרומאי האכזרי בארץ, יהודי אחד שהיה ממתנגדי חכמת הקבלה שמע והלשין עליו לשלטונות. הקיסר הרומאי ציווה לאתרו במטרה להוציאו להורג ורבי שמעון נמלט.

יחד עם אלעזר בנו הוא מוצא מערה קטנה באזור פקיעין שבגליל והם נכנסים אליה להסתתר, להתבודד ולהתמסר ללימוד חכמת הנסתר. מבקשים לעלות במעלות הסולם הרוחני ולגלות יותר ויותר את מה שליבם מבקש – את כוח האהבה העליון שמנהל את העולם כולו.

לאחר שלוש עשרה שנים שומע רבי שמעון שהקיסר הרומאי מת, והוא יוצא מהמערה ואוסף סביבו תשעה תלמידים ענקיים, ביניהם גם אלעזר, ויחד עמם יוצא למסע פנימי מרתק ועצום בליבה של מערה מיוחדת בצפון אותה הם מכנים "האדרא רבא" (האסיפה הגדולה).

עשרת ענקי הרוח האלו עוברים בתוך המערה תהליך חסר תקדים שבו הם מגלים ביניהם אינסוף מצבים רוחניים. לפני הכול מתגלה ביניהם שנאה. תהומית, טוטאלית, ברמה כזו שכל אחד מהם מוכן פשוט לרצוח את האחרים.

אבל הם לא נפרדים, לא הורגים, לא מתרחקים. הם נשארים שם. אחד עם השני, מבקשים, מתפללים, דורשים וצועקים מעמקי ליבם אל הבורא שיחבר ביניהם. שיגרום לאהבה לכסות מעל לכל הפשעים. שיתקן את המצב כאן ועכשיו. והוא נענה לתפילותיהם. הוא פשוט חייב. תפילה עבור האהבה הרוחנית מחייבת את הבורא להגיב ולעשות.

אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאחר כך, חוזרים להיות באהבת אחווה.

הקב"ה, מה הוא אומר עליהם? הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.

ספר הזוהר

יחד הם עולים ומגלים את המצב העליון של התיקון השלם והסופי, של כל האנושות כולה. הם רואים את החיים בהרמוניה מוחלטת ועליונה שיתר בני האדם יגלו רק בסוף הדורות. ומהמצב הזה הם כותבים את הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם באנושות, ובתוכו גנוז אור האינסוף שיעלה את כולם לאהבה הנצחית – ספר הזוהר.

סגור לתגובות.